<h1>תניא רבתי סימן ו'</h1>
<h2>דף נד:</h2>
והקלפים של ספר תורה אף על פי שהמעבד לא עבדן לשם ספר תורה אלא עבדן לכל מה שירצה וקנאן הקונה לשם ספר תורה כשרין הן לכתוב ספר תורה.
<h2>דף נט.</h2>
(ת"ר) [תנן] אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום. כהן קורא ראשון. ואחריו לוי. ואחריו ישראל. ותניא [גיטין נ"ט ע"ב, נדרים ס"ב ע"א, מו"ק כ"ח ע"ב, הוריות י"ב ע"ב] וקדשתו לכל דבר שבקדושה. לפתוח ראשון. ולברך ראשון. וליטול מנה יפה ראשון. כנסת שיש בה כהן עם הארץ וישראל תלמיד חכם מופלג בדורו, וראוי והגון לקרות ישראל תלמיד חכם תחלה דהא אמרינן במסכת מגלה [כ"ב ע"א] רב קרא בכהנא, לפי שהיה רב גדול הדור. אבל כהן עם הארץ וישראל תלמיד חכם אבל אינו מופלג וגדול הדור, יש לקרות כהן עם הארץ תחלה מפני דרכי שלום. וכהן שנעשה מומר וחזר בו. כבר כתבתי למעלה בענין ברכת כהנים אם ראוי לקרות בתורה ראשון ולישא את כפיו. יש שאוסרים ויש שמתירין.
<h2>דף נט:</h2>
ומקום שיש שם עשרה ואין בהם שבעה שיודעין לקרות בתורה קוראין היודעין לקרות בתורה שנים או שלשה פעמים ומותר. ואין בזה מוציא שם שמים לבטלה. וכן מפורש בתוספתא דמגלה [פ"ג ה"ו] בני הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב ואפילו שבע פעמים. וראוי לקרותו לשבעה לאחר שירד וישב ולא עד שהוא עומד בספר תורה במקום קריאתו כדי שיתנכר הדבר לבני בית הכנסת.
אמר אביי נקטינן אם אין שם לוי כהן קורא תחתיו דאשכחן דכהנים אקרו לוים. דאמר רבי יהושע בן לוי [יבמות פ"ו ע"א, חולין כ"ד ע"ב, בכורות ד' ע"א, תמיד כ"ז ע"ב] בכ"ד מקומות נקראו כהנים לוים. ואחר שקרא הכהן חלקו מברך לאחריה והחזן אומר תקרא במקום לוי, וחוזר וקורא במקום לוי ומברך לפניה ולאחריה. כך מצאתי בשם רב עמרם גאון ז"ל. אבל רבינו יצחק ב"ר אבא מורי כתב שכהן הקורא במקום לוי אינו מברך אלא פעם אחת לפניה ולאחריה (בין) [על] שתי הקריאות. ומנהג פשוט בידינו לברך על קריאתו לפניה ולאחריה. ועל קריאת הלוי לפניה ולאחריה, ודוקא כהן שקרא ראשון הוא הקורא במקום לוי. אבל כהן אחר לא יקרא במקום לוי. דאמר רבי יוחנן כהן אחר כהן לא יקרא מפני פגמו של ראשון. לוי אחר לוי לא יקרא מפני פגם שניהם. אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה החבילה. פירש רבינו שלמה ז"ל אבד הלוי זכותו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל, ויש מפרשים נתפרדה החבילה. שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים. ורבינו יצחק בר' אבא מורי כתב שהחזן יאמר יעמוד לוי במקום ישראל וכן יעמוד כהן במקום לוי ואין בו חשש. ומנהגנו לקרות לוי במקום ישראל אבל לא אחר ישראל שקרא ראשון במקום כהן. ואם היה חזן כהן או לוי מצאתי בשם רבינו אפרים ז"ל שאסר לחזן שהוא כהן שיקרא כהן אחר לעמוד לקרות בתורה. וכן לחזן לוי שיקרא לוי אחר. ויש מתירין. וכהן קטן מותר להפטיר בנביא. ואין אנו חוששין לפגם כל עיקר. כך מצאתי בשם הגאונים ז"ל.
<h2>דף ס.</h2>
ובמקום שאין שם ספר תורה ויש שם חומשין כעין שלנו מצאתי בשם הר' מאיר ב"ר משה ז"ל שמותר לקרות בהן ולברך לפניה ולאחריה. וה"ר אביגדור כהן צדק ז"ל אסר אלא אם כן היו עשוין בגליון (כעין ספר תורה), וכדי שלא תשתכח תורת קריאה מנהגנו לקרות בחומשים שאינן עשויין בגליון ואין אנו מברכין לא לפניה ולא לאחריה. ומצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל אנשים הרגילין לקרות בספר חומש בעשרה במקום ספר תורה ומברכין לפניה ולאחריה אין רוח חכמים נוחה מהם. ורבי אוסר לעשות כך, שאפילו בספר תורה גמור שאינו עשוי כתקון חכמים שאינו תפור בגידין ושאין ריוח בין שרטוט לשרטוט אסור לקרות בו כל שכן שאסור לקרות בחומש, והמקיל בזה לא נכון לו שמוציא שם שמים לבטלה.
